אַהֲבָה נִסְתֶּרֶת אֲהוּבָה, יְפַת מַרְאֶה וִיְפַת תוֹאַר, מִסְתַּתֶּרֶת בְּהֵיכָלָהּ. וְיֵשׁ לָהּ אוֹהֵב, שֶׁבְּנֵי אָדָם אֵינָם יוֹדְעִים בּוֹ, אֶלָּא הוּא מִסְתַּתֵּר. אוֹהֵב הַהוּא, מִתּוֹךְ הָאַהֲבָה שֶאוֹהֵב אוֹתָהּ, עוֹבֵר תָּמִיד בְּשַׁעַר בֵּיתָהּ, נוֹשֵׂא עֵינָיו לְכָל צַד. הִיא, יוֹדַעַת שֶׁאוֹהָבָהּ מְסַבֵּב תָּמִיד שַׁעַר…