חֵירוּת הָרָצוֹן שֶלִי אֲנִי יוֹשֵב, אֲנִי מִתְלַבֵּש, אֲנִי שָׂח, אֲנִי אוֹכֵל. כּל זאת – לא מִשוּם שֶאֲנִי רוֹצֶה לָשֶבֶת כָּךְ, וַאֲנִי רוֹצֶה לְהִתְלַבֵּש כָּךְ, וּלְדַבֵּר כָּךְ, וְלֶאֱכוֹל כָּךְ. אֶלָּא מִכֵּיוָון שֶאֲחֵרִים רוֹצִים, שֶאֵשֵב וְאֶתְלַבֵּש וַאֲדַבֵּר וְאוֹכַל בְּצוּרָה זוֹ. כּל זֶה…
קֶשֶר אַהֲבָה אִם אֶחָד נוֹתֵן וְהַשֵּׁנִי לא נוֹתֵן שׁוּם דָּבָר חֲזָרָה, אֵין מְצִיאוּת שֶׁל שׁוּתָפוּת. רַק בִּזְמַן שֶׁשְּׁנֵיהֶם מְגַלִּים אַהֲבָה זֶה לְזֶה אָז יֵשׁ קֶשֶר וִידִידוּת בֵּין שְׁנֵיהֶם. אֲבָל אִם אֶחָד מְגַלֶּה אַהֲבָה, וְהַשֵּׁנִי לא מַרְאֶה שׁוּם תְּגוּבָה, אֵין לְאַהֲבָה…
חוֹכְמַת הַלֵב הָאָדָם לא נִבְרָא לִקְנוֹת הוֹן וְלִבְנוֹת בִּנְיָנִים. אֶלָּא לְבַקֵּש כֹּל דָּבָר, שֶיְּבִיאֵהוּ לִלְמוֹד אֶת הַחוֹכְמָה אֵיךְ לֶאֱהוֹב. וְאָז יִיפָּקְחוּ עֵינֵי לִבּוֹ, וְתִתְחַדֵּש בְּקִרְבּוֹ רוּחַ אַחֶרֶת. כתבי בעל הסולם, הקדמה לספר "פנים מאירות ומסבירות" – chochmat halev haadam lo…